28.1.18

 

לפני כשנה וחצי הגיע אלי תלמיד חמוד בשם ליאור וכך, מצוייד במבט מבין עניין וחיוך שובבי ומלא שמחת חיים כבש את הלב שלי בדקה וחצי.
לשמחתי הגדולה החיבור היה הדדי.
ולשמחתי העוד יותר גדולה ליאור התגלה כחלומה של כל מורה לפסנתר עלי אדמות: 
מוסיקלי, תפיסה מהירה והתרגשות פלוס הנאה מתמדת מהנגינה והלמידה.
אפילו את עניין הספירה ואילוצי המקצב קיבל בשלוות נפש( נדיר לילד בן תשע!!!!!).)
ההתמסרות לפסנתר היתה מרשימה וההתקדמות היתה, כמובן, בהתאם. 
כשמיה, אמו של ליאור, שאלה אם תוכל לדבר איתי טלפונית באחד הערבים - קצת התפלאתי כי בדרך כלל הורים משתפים אותי בקשיים לימודיים או רגשיים( או חברתיים... וכדומה) של ילדיהם ודי הופתעתי, מאחר ולא ראיתי על פניו שום קושי. שיערתי, שאולי יש איזה אישיו משפחתי שיש לעדכן אותי לגביו...
ההלם הראשוני היה בלתי ניתן לתיאור, כששמעתי באותה שיחת טלפון שליאור, הילד השמח הזה, בעצם גוסס( לא יאומן- אבל עד עכשיו שתי המילים "ליאור" ו"גוסס" פשוט מסרבות לדבוק זו בזו!!!) מגידול ממאיר במוחו.
לא זוכרת מה עניתי. אם בכלל היו לי מילים. אולי משהו כמו: "האם זה ודאי?"... או: "האם בדקו אפשרויות ריפוי בכל העולם?"( כאילו שהורים זקוקים לכזה רעיון מאדם זר... כנראה שההלם מוציא מבני האדם לפעמים תגובות מוזרות...).
בכל אופן, מאחר וההורים המדהימים של הילד הכל כך מיוחד הזה החליטו, שבזמן שנותר לו ליאור יחיה חיים עמוסי חוויות מרנינות, חיוכים ושמחה - ליאור המשיך - בין שאר הפעילויות המעשירות- ללמוד ולנגן עד שלא יכול היה יותר.
יומיים לפני שאיבד את הכרתו- כשכבר לא שמע ובקושי רב הלך- ליאור עוד הספיק להופיע בקונצרט שארגנו לכבודו( בעזרת סיוע מהרבה אנשים טובים כולל התלמידים המקסימים וטובי הלב שלי שהתייצבו להופיע ולשמח).
תשעה ימים אחרי הקונצרט ליאור הגיבור הלך לעולם שבו כבר לא סובלים יותר.
זו זכות וכבוד גדול שליאור בחר בי להיות המורה שלו.

הבטחתי לאופק ולמיה, ההורים של ליאור( כמה שאנסה לתאר את קיסמם זה יתגמד לעומת המציאות אז החלטתי להשאיר את זה לבדיקתכם העצמונית...), שבכל שנה נקדיש לליאור את קונצרט החורף שלנו וננגן לכבוד האריה הקטן, שלחם בנון שלנטיות (שרק אלוהים יודע איך היא צומחת בגיל שכזה), את שיר הנושא מתוך הסרט "מלך האריות".
וזה בדיוק מה שעשינו, מיה ואנוכי אמש.

היה יותר ממרגש!

​

3.2.17

​

על הרבה שהולכים מאיתנו כותבים מילים טובות, יפות וחמות.
על ליאור - תלמידי הקסום והיפהפה, שלא ויתר לעצמו עד הרגע האחרון והיה מחובר למוסיקה בקשר עבות וממעמקי הנשמה - כל המילים הכי נהדרות/מקסימות ומעריצות שבעולם לא יספיקו.

ליאורי, איך ניתן לתאר כיצד נכנסת לי ללב באצילות שלך, ברגישות, בבגרות לא נורמלית?
עם החיוך השובבי שלך.
ובאהבה.
בעיקר באהבה!!!!

היה שלום אהוב קטן וגיבור גדול שלי.

​

​