יומן געגוע

בוקר וערב (לרגל שנתיים לפטירתך)

ליאורי, It's been שלושים דקות, שש שעות, שלושה ימים ושתי שנים, שזה 1,055,910 דקות של מחשבה בלתי פוסקת לך ועליך. אינני זקוקה לטקסים...

ניס נוס, מזמן לא כתבתי לך פה. לא מצאתי צורך, וזה דווקא משמח אותי. לדבר אנחנו הרי מדברים על בסיס דקתי קבוע. אני מדברת, אתה מקשיב. לפעמים...

השבוע נשאלתי פעמיים אם אני אוהבת את הגוף שלי. בשתיהן גמגמתי. "זה מורכב", עניתי. תמיד היו לי יחסים מורכבים עם הגוף שלי. אני חושבת ש'יחסי...

פרחל"ז, פסח שני בלעדיך (תרתי משמע). עוד לא הצלחתי להביא את עצמי לחגיגות ליל הסדר. אולי בשנה הבאה. אני באמת לא יודעת למה זה קשה לי כל כך....

לולי של אמא, היום היית אמור להיות בן עשר, אילו היית פה. כמו בכל שנה, הייתי מכינה לך וליואב סלסלת ממתקים עם פתק ומתנה ובטח היינו הולכים...

חומי, פעם, כשהיית קטן (לא שאי-פעם היית גדול, אבל חפיף), נדנדת לי שאקנה לך בלון הליום. היית נג'ס לא קטן כזכור, ולא תמיד היו לי הכוחות...

אילו רק ידעתי שטוב לך, ליאורי. זה הרי כל מה שרציתי תמיד בחייך, וזה לא השתנה גם במותך. הלוואי שיכולתי לנהל איתך שיחה על המוות. אבל אמיתית...

פרחיה, אתה יודע שאם היו פורסים את האהבה שקיבלת בתשע שנות קיומך בעולם הזה, היא הייתה מספיקה לכמה עשרות שנים לפחות? כל מי שהכיר אותך אהב...

החיוך שלך, ליאורי, זה אחד הדברים היפים בתבל. אני יודעת שאתה בטח מגלגל עיניים עכשיו וחושב שאני מגזימה. או שאתה סתם שואל את עצמך מה זה...

לפעמים אני תוהה ביני וביני האם הייתי מעדיפה שליאור יהיה ילד פחות "אידיאלי" ממה שהיה, כדי שההתמודדות עם הפרידה ממנו תהיה קלה יותר. במחשבות...