היום יום הולדת

Maya Shilon
Feb 9, 2018
2 min read

לולי של אמא,

היום היית אמור להיות בן עשר, אילו היית פה. כמו בכל שנה, הייתי מכינה לך וליואב סלסלת ממתקים עם פתק ומתנה ובטח היינו הולכים לבאולינג או לאסקייפ רום (בילוי אהוב מאוד עליי ועל יואב, שלצערי הרב לא הספקתי לחוות איתך). אני לא בטוחה מה קורה איתך עכשיו, במקום שבו אתה נמצא, ואיך בדיוק הולכת שם הספירה. אם סופרים לפי שכל ותפיסת חיים, אתה בטח בן אלפיים. בכל מקרה, עשיתי לך יומן זיכרון לכבוד יום ההולדת (סתם, עשיתי אותו בכל מקרה, אבל לקח לי שנה להצליח להביא את עצמי לסיים אותו, והחלטתי שהדד ליין יהיה יום ההולדת שלך).

למה יומן זיכרון אתה שואל? כי אנשים שוכחים, יא איבני. אפילו אני, אמא שלך, כבר מבינה שלא אוכל לחמוק מיכולת ההקהיה של הזיכרונות. קולות מתערפלים, זיכרונות מטשטשים, ריחות מתפוגגים, מראות דוהים. "השארתי לך מלא תמונות וסרטונים", אתה בטח אומר. "את תמיד יכולה להסתכל ולהיזכר". צודק, יא איבני. אבל זה לא מספיק לי. אני מתבוננת בתמונות ובסרטונים מדי יום. מצד אחד אתה כמעט מוחשי. אתה הרי כל כך חי דרך התמונות והסרטונים, עד שאני מרגישה לפעמים שאתה ממש לידי. העניין הוא שכמות הצילומים שלך, גדולה ככל שתהיה, היא סופית, וכבר לא תתחדש עוד. לא אוכל לצלם אותך יותר, לראות אותך גדל, מתפתח, לתעד את מעלליך. סה-טו. מה שיש הוא שיהיה. אז החלטתי לשלב בין החיות הסטטית שלך לבין האפשרויות הדינמיות שלי (ושל גלי המופלאה, שעיצבה את האתר הזה)-לספר עליך, להמשיך אותך, להחיות אותך, לשייך אותך אלינו ואותנו אליך, בחייך ובמותך. אני אפיח בך את רוח החיים הנדרשת למימד הארצי. זה לא קשה. הרי גם ככה, למרות מצב צבירתך הדומם, אתה האדם הכי חי שאני מכירה.

כבר למעלה משנה שאני הוגה בך יומם וליל וכותבת. בוקר וערב, לך ועליך. זה מה שמשחרר אותי. לכתוב לך. לא שבעה, לא אזכרה, לא עלייה לקבר, ולא פינת זיכרון מפוארת. רק זה. אתמול מישהי שאלה אותי – "מה, באמת נראה לך שהוא שומע אותך?" ואללה, לולי, אין לי שמץ של מושג אם אתה שומע אותי. ואפילו אם היית שומע אותי, בטח לא היית שומע אותי, כי בימיך האחרונים נהיית חירש. אבל מה? קרה לי משהו מופלא עם לכתך. לימדתי את עצמי להצליח לברוא את המצב הרצוי לי, מבלי להיות תלויה בחוץ. דימיון שווא? אולי. בלוף? אולי, אבל הרבה פעמים זה עובד. ואולי זאת בעצם האמת הגדולה מכולן?

בכל מקרה, נדמה לי שמשהו מזה מגיע אליך. חוק שימור האהבה או משהו כזה. ומכיוון שאני מהווה פה 50% מהעסקה, מספיק לי שהתנאי הזה מתקיים כדי להמשיך לכתוב לך. היום, ביום הולדתך העשירי, היומן הזה יעלה רשמית, אבל רוב מה שיש פה נכתב כבר מזמן, ורק חיכה בסבלנות לזמן המתאים להיוולד.

יום הולדת שמח, אפרוח. תאכל מלא ממתקים (כבר לא צריך לדאוג מהסרטן).

אמא