בוקר וערב (לרגל שנתיים לפטירתך)

ליאורי,

It's been שלושים דקות, שש שעות, שלושה ימים ושתי שנים,

שזה 1,055,910 דקות של מחשבה בלתי פוסקת לך ועליך.

אינני זקוקה לטקסים ולאזכרות. אני זוכרת.

כל כך זוכרת עד שלעתים הייתי שמחה לשכוח קצת.

1,055,910 דקות של זיכרון בלתי נמנע. בוקר (צהריים) וערב. לך ועליך.

1,055,910 דקות פשוטות, יום יומיות, נעדרות תאריך סמלי או "ראוי לציון"

בכל יום מימי השבוע, בכל שבוע מימי השנה. לך ועליך. בוקר וערב.

סליחה עם כל חבריי וקרוביי על שלא ערכתי טקס אזכרה כמקובל. תודה שידעתם עד כמה קשה לי המעמד הפומבי וכיבדתם אותי על דרך ההתאבלות הפרטית שלי.

תודה לך, ליאור שלי, על הזכות לכאוב. לב כואב הוא לב אוהב הוא לב חי.

ואני... כל כך...