חג פורים

Maya Shilon
Mar 10, 2017
1 min read

פרחיושקי שלי,

חג פורים. תכננת להתחפש לדארת' ווידר, אבל לא הספקת. הנה דוגמה למשהו שקורע לי את הנשמה. כי אני יודעת כמה רצית. ובגלל שאני אמך מולידתך, קשה לי לקבל את זה שרצית כל כך משהו ולי אין אפשרות לתת לך אותו. (נוט טו סלפ - מוכרחה לחזור לטיפול!)

אני חושבת שהרגעים הקשים ביותר עבורי הם דווקא הרגעים שבהם "כופים" עליי שמחה. החגים, הדברים שאהבת. לדעת שלא אוכל להשתתף איתך בהתרגשות של רגעי ההתחפשות, לראות אותך שמח, מאושר. כמה כואב לחשוב עליך במונחים של החמצה, של פספוס. אני כל כך משתדלת שלא לעשות את זה. לרוב אני גם מצליחה.

נכנסתי היום לאתר של "מכבי". אתה לא מאמין. הם הורידו אותך משם. זהו. אתה לא מופיע שם יותר מתחת לשם שלי, אתה קולט?? אתה, הלקוח המתמיד, שלא היה רופא שלא ראית. אתה לא נמצא באתר של מכבי! אפילו למזכרת הם לא השאירו אותך שם, שלא לדבר על איזו בדיקת דם על שמך. היית כלא-היית. עשרות רבות של בדיקות דם, ואולטרה סאונדים וMRI נכחדו מהאתר, צרובים עמוק בזיכרוני ובגוף הקטן והאמיץ שלך. רק כרטיס "מכבי" שלך עוד אצלי, עד אילם שהיית ילד בריא פעם, שנהיה חולה פעם, והפך ליותר ויותר חולה ככל שהפעם התרחק והעכשיו התקרב.

חג שמח, ילד שלי. תתחפש כל יום בשנה.

אמא

אמא.