חגים

לולי,

אוקטובר עכשיו. בכל שנה בסתיו, ליאורי, הרוח המטורפת בגני...

חודש החגים עכשיו. די סיוט, מה אני אגיד לך. כל דבר מזכיר לי אותך. הנוכחות שלך הייתה משמעותית כל כך. זוכר איך ניגנו יחד רק בראש השנה שעברה? הכנו קטעים, עשינו חזרות, ופנינית הביאה אורגנית מאחד השכנים. גם בליל הסדר הופענו יחד. איזו זכות הייתה לי לנגן עם הבן שלי. כמה אהבתי לנגן איתך ולהתאמן איתך. בכל מפגש משפחתי היית מנגן. התאמנת לקראתו בשמחה ובהתרגשות, תמיד מוצא שיר חדש שעוד לא ביצעת. בכל יום היית מנגן. ככה לבד, בלי שאי פעם מישהו ביקש ממך. היית יושב ומנגן, כי אהבת את זה והיית טוב בזה. היי שלום, פנטזיה קסומה לשיר עם הפסנתרן המצוין שוודאי היית הופך להיות. בקיצור - החגים. כן. אז זהו, שאני לא חוגגת. הודעתי רשמית, וכולם תומכים ומהנהנים בהבנה (מהיתרונות הספורים שיש במצבי). קשה לי לחגוג בלעדיך, לולי שלי. הפרדוקס גדול מדי. אולי מתישהו עוד אצליח.

סוכות עכשיו. בסוכות שעבר נותחת בראש, ניתוח גדול שהתיימר להוציא חלק מהגידול שלך. ההתמודדות שלך, כמו תמיד, הייתה בלתי נתפסת. אני מכירה אנשים שהיו מגיבים קשה פי אלף רק מהידיעה שהם עומדים לעבור סתימה בשן. נסענו ל"דנה" באיכילוב. היית שמח כרגיל, ו"בילינו" שם את כל חופשת סוכות. שעות אין ספור בילינו יחד בהמתנה בבתי חולים, בכל תקופת המחלה שלך, אבל מהשעות באיכילוב לפני הניתוח הזה הכי נהניתי. אולי כי הייתה בי פתאום איזו אופטימיות שאחרי הניתוח יהיה טוב יותר (אח, התמימות!) ואולי בגלל המשחקים השווים ששיחקנו. שיחקתי איתך משחק – סיטואציות א"ב. מכריזים על סיטואציה, כל אחד מקבל תפקיד, אבל מותר לו להתחיל לדבר רק באות לפי הסדר. אני המצאתי סיטואציה – "אתה רופא, ואני ילדה שיש לה סרטן והיא צריכה לעבור ניתוח בראש, בסדר?" הסכמת. "יאללה, תתחיל", אמרתי.

א – אההה, אוקיי, ילדה. כן. למה באת אליי?

ב- באתי אליך כי יש לי סרטן ואמרו לי שאתה הרופא שינתח אותי, ורציתי להגיד לך שאני ממש מפחדת.

ג – גם לי היה סרטן כשהייתי קטן, אין לך מה לפחד ילדה, אני אומר לך.

ד- דיייייייי!!!! (צחוקים) גם לך היה סרטן?? איזה קטעים. אוף, אני כל כך מפחדת, אני לא יודעת מה לעשות. תעזור לי, דוקטור.

ה – (ליאור משתהה קצת. מחפש מילה מתאימה שמתחילה באות ה"א) הקשיבי (צוחקים שעה), אני מסביר לך, אין לך מה לפחד. הניתוח הוא בהרדמה, את לא תרגישי כלום.

ו- ומה קורה אחרי שמתעוררים? זה לא כואב?

ז – זה לא כואב. ואם יכאב אז תוכלי לקבל תרופה.

ח – חשוב לי מאוד שזה לא יכאב לי, כי אני מאוד מפחדת מכאבים.

ט – טוב, אני מבטיח לך שזה לא יכאב לך. את לא תרגישי כלום. את תישני כל הזמן.

י – יופי, אבל עכשיו יש לי בעיה אחרת שמטרידה אותי.

כ – כן? מה הבעיה?

ל – לא רוצה שילדים יצחקו עליי בגלל הצלקת שבטח תהיה לי. אני מתביישת.

מ – מתי שהילדים יצחקו עלייך אל תשימי לב אליהם בכלל. תמשיכי ללכת והם יפסיקו.

נ- נראה לך שהם יפסיקו? גם כשלך היה סרטן הסתכלו עליך ילדים?

ס – סיכוי טוב שכן.

ע – עיזה באסה (צוחקים).

פ – פשוט תתעלמי מהם, אני אומר לך. זה לא נורא בכלל.

צ – צודק, צודק. אתה רופא חכם, תאמין לי.

ק – קודם כל תראי אם בכלל אומרים לך משהו. אולי בכלל לא יגידו לך כלום.

ר – רואים שאתה מבין אותי. איזה מזל שאתה הרופא שלי. יש לך עצות ממש מעולות.

ש – שיהיה לך בהצלחה בניתוח.

ת- תודה רבה, דוקטור, אני אוהבת אותך הכי בעולם (נשיקות, נשיקות, נשיקות, נשיקות)

שנה טובה, גור שלי.

אמא

נ"ב – היום, לראשונה מאז שאתה לא פה, הייתי עצובה ממשהו שלא קשור בך. היה כיף (-: